צונץ נ' מכללת אוהלו בקצרין ע"ר מס' 580324994 ואח'

החלטה

1.לפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים, מסירת פרטים נוספים ומתן מענה על שאלון.

כרקע, יצויין כי בתביעה העיקרית שבתיק זה טוען התובע, בכתב תביעה רחב היקף ומפורט, כי העסקתו כראש מסלול חינוך גופני במכללה הנתבעת מס' 1 הופסקה שלא כדין ובניגוד להסכמות שבבסיס ההתקשרות עימו, מבלי שקוים לו שימוע כדין.

בנוסף, נטען כי עבד בשעות נוספות ועודפות בהיקפים גדולים מבלי שקיבל את השכר לו היה זכאי בגינן.

עוד נטען, ככל שהדבר נוגע לנתבע מס' 2 שהינו ראש המכללה, פרסם דברים כנגד התובע שהינם בגדר לשון הרע.

הנתבעים, מצידם, טענו בכתב הגנה שגם בו הורחבה היריעה ביחס לכל טענות התובע והובאה התייחסות מפורטת מאוד לאמור בתביעה, כי אין מדובר בחוזה לתקופה קצובה, כי התובע עבד במהלך שתי תקופות נסיון, שבהן לא עמד הן בדרישות האקדמיות והן בציפיות ממנו בתחום הביצועי, ועל כן הוחלט כדין ומשיקולים ענייניים כבדי משקל על הפסקת העסקתו.

עוד נטען כי נערך לתובע שימוע מתמשך, וזכות הטיעון שלו מוצתה.

כמו כן הוכחש כי הנתבע מס' 2 פרסם דברים כלשהן שיש בהם לשון הרע ביחס לתובע.

גם הבקשה מושא החלטה זו, היא ונספחיה שמהוים חלק ממנה, הובאו בהרחבה רבתי, ומשתרעים על פני סעיפים ועמודים רבים, וכפי שלעיתים מזומנות קורה – הדבר גרר תגובה בהיקף דומה.

להלן נתייחס לכל אחד משלושת חלקיה של הבקשה – בנפרד ולגופו.

2.הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים –

אין, למעשה, חולק, כי הנתבעים העבירו לתובע תצהיר גילוי מסמכים.

ברם – לטענת התובע, נוסחו של התצהיר חסר, באשר אינו כולל את התוספת הסטטוטורית הקבועה בתוספת 11 לתקסד"א, בה מצהירים הנתבעים כי אין ברשותם או חזקתם או הישג ידם כל מסמך מעבר למוצהר, הנוגע למחלוקות מושא התביעה.

לטענתם, בהעדר הצהרה מסוג זה, אין לתובע דרך לדעת ש"לא יישלפו מסמכים נוספים" שיפתיעו אותו בדיון, מה גם שמרבית המסמכים הרלבנטיים מוחזקים בידי הנתבעים ואינם בשליטת התובע.

הנתבעים, מצידם, אישרו שתצהיר גילוי המסמכים מטעמם כולל רק רשימה של המסמכים והצהרה כי אלו אותרו לאחר חקירה ודרישה, והבהירו כי אין בידי מצהיר מטעמם לעמוד מאחורי הצהרה מחייבת לפיה לא קיימים בידי גורם כלשהו במכללה מסמכים מעבר למפורט, שכן המבקש, מתוקף תפקידו במכללה, היה בקשר יומיומי ורציף עם עובדים רבים ובעלי תפקיד שונים בעיקר בדואר האלקטרוני, מה גם שמרביתם של מסמכים אלה בידי המבקש בהיותו צד לתכתובות.

הנתבעים הבהירו, כדי להפיס את דעתו של התובע, שאין בכוונתם לעשות שימוש במסמכים אחרים מעבר לאלה שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם.

הנתבעים הוסיפו כי ככל שלטענת התובע קיים מסמך מהותי אשר נחתם על ידיו ולא הוזכר בגילוי המסמכים של הנתבעים – יפרט מהו, שכן אינם יודעים באילו מסמכים מדובר.

מוצאת אני כי הודעת הנתבעים לפיה אין בכוונתם לעשות שימוש במסמך כלשהו ככל שאינו נכלל בתצהיר גילוי המסמכים, ובאמירה ברישא לתצהיר שאלה המסמכים שאותרו לאחר חקירה ודרישה, די כדי להוות מענה להנמקה העיקרית שבבסיס דרישת התובע להשלמת נוסחו של התצהיר, לפיה יש למנוע הפתעתו במהלך הדיון עת "ישלפו" מסמכים שלא היו בפניו.

עוד יובהר בזאת, כי בהחלטת בית הדין בה יחויבו הצדדים בהגשת תצהירי עדות ראשית, יורה להם בית הדין לצרף לתצהירים כל מסמך שבחזקם או שליטתם ויש לו נגיעה לתביעה, וייקבע כי מסמך שלא יוצג כאמור לא יורשו הצדדים לעשות בו שימוש במסגרת פרשת ראיותיהם, לרבות לא בחקירה נגדית.

בהוראות אלה יהא כדי לייתר באופן מוחלט את חששו של התובע, ולהסיר את ההנמקה שבבסיס דרישתו של התובע לשינוי נוסח התצהיר.